פסק-דין בתיק ת"ק 011230/02

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ומבטחתו בגין נזקים שנגרמו לאופנועו בתאונה שארעה ביום 28/2/01.

לטענת התובע, במועד הנ"ל, בשעות הלילה, נהג באופנועו ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק לכיוון פ"ת כשהוא נוסע בנתיב הימני.לפתע, בסמוך, לפני צומת מכון מור," חתך" את נתיב נסיעתו רכב הנתבע ופגע עם חלקו הימני אחורי בחלקו הקדמי של האופנוע. האופנוע הועף והתובע נחבט ונפצע.

התובע לא ידע לומר באם אופנועו פגע ברכב מיצובישי שחנה מימין אם לאו.

לטענת הנתבע, בכתב הגנתו, האופנוע שנסע בנתיב הימני הופרע על ידי המיצובישי שחנתה מימין , במהלך עקיפתה

פגע האופנוע במיצובישי, נהדף שמאלה ופגע ברכב .

הנתבעים צרפו לכתב ההגנה את העדויות שנגבו במשטרה . לטענת הנתבעים, לאור העובדה כי התובע טען במשטרה "נזרקתי לצד שמאל של הכביש" ולא טען כי נזרק לצד ימין של הכביש - יש לדחות את תביעתו.

לכאורה, יש באמירה זו כדי לתמוך בגרסת הנתבעים, אולם לדעתי אין בכך כדי להושיעם.

הנתבעים נתפסים לאמירה אחת אשר אין בה כל הגיון ולהערכתי, הכוונה היתה כי התובע נהדף לצד ימין של הכביש ולא לצד שמאל. התובע נפגע בתאונה , מסר תיאור מלא של התאונה ואין להיתפס לאמירה שאין לה כל תימוכין והסותרת אף את הראיות הנוספות שהוגשו ע"י הנתבעים, כפי שיפורט להלן.

אמירה זו של התובע אינה יכולה להתיישב עם אמירתו שלו כי  הרכב סטה ימינה לנתיב נסיעתו וכי חרף נסינו לעצור את האופנוע  נפגע האופנוע ע"י הרכב.

מהודעת נהג המיצובישי עולה כי זו חנתה במפרץ החניה ולא הפריעה לתנועה, כן נאמר על ידו כי "... רכב ואופנוע שהגיעו הסיתו ( צ"ל "הסיטו" ה.י ) אחד את השני והאופנוע פגע ברכבי שחנה בצד הדרך...".

מכאן עולה כי תחילה ארעה התאונה בין האופנוע לרכב ורק לאחריה פגע האופנוע במיצובישי שחנתה לצד ימין של הכביש.

 למען הסר ספק אני קובע כי נפלה שגגה באמירה זו בהודעת התובע במשטרה.

בעדותו בפני טען הנתבע כי נסע כל העת ישר בנתיב  האמצעי וכי לא "חתכתי ימינה". הנתבע חש לפתע מכה בדופן ימין אחורית של הרכב ואשתו הסבה את תשומת ליבו כי הרכב נפגע מאחור ע"י האופנוע.

ברם, בעדותו במשטרה , העיד הנתבע "... נסעתי במהירות של 10 קמ"ש לערך, חיפשתי איך להגיע לבת ים מאחר והתברר לי שנסעתי במקום הלא נכון ואז מהצד הימני שלי הרגשתי מכה חזקה מאוד....".

לשאלתי הישירה ,השיב הנתבע בתחילה: "יכול להיות שטעיתי בדרך. אני לא חתכתי ימינה. אני נסעתי ישר לכיוון הרמזור האדום".

רק לאחר ששבתי ושאלתי את הנתבע האם אכן לא פנה לימין הדרך כאשר הוברר לו כי טעה בדרכו, השיב,  כשהסומק מכסה את לחייו, "אולי יכול להיות שמה שביהמ"ש אומר שאני גיליתי שאני טועה בכיוון ופניתי ימינה זה יכול להיות...".

יצויין כי אשת הנתבע לא הופיעה לדיון , דבר שיש בו כדי להוות סיוע נוסף לגרסת התובע.

הנתבע אינו טוען בהודעתו במשטרה ובעדותו בפני כי האופנוע פגע תחילה במיצובישי וכי עקב כך נהדף על הרכב. טענה זו נסמכת אך ורק על אמירת התובע במשטרה כי נהדף לצד שמאל של הכביש.

הנתבעים הגישו צילומי המיצובישי כפי שצולמו ע"י השמאי שבדקה בעקבות התאונה.  הנתבעים יכלו לקבל לידיהם את חוות הדעת בעקבות דרישה לפיצוי שהופנתה להם ע"י  בעל המיצובישי, שכן הוא ראה את הנתבע כמי שאחראי לאירוע התאונה , שאם לא כן מדוע  פנה דווקא אליהם.